,אורי
אולי נראה לך מוזר שאני כותבת לך, אבל היה חשוב לי להגיד לך באופן אישי שאני ממש משתתפת בצערך. אני מתארת לעצמי כמה קשה זה לאבד הורה ובפרט אבא קרוב ומיוחד כל כך

למרות שלא הכרתי את אבא שלך באופן אישי טוב מספיק. דרך הסיפורים והחוויות של אלעד ודרך הפגישות המעטות שלי איתו, ראיתי אדם מקסים ויחודי שאין כדוגמתו. כפי שאתה ודאי יודע, אבא שלך לא רק היה דמות מוערכת ונערצת בעיני אלעד אם כי גם מורה דרך ודמות אבהית – ממש אבא שני. דרך העזרה וההכוונה שהוא העניק לאלעד הוא נטע בו בטחון שיש מי שדואג ומאמין בו מה שללא ספק תרם רבות להערכה העצמית שלו ולאישיותו. אברהם בהחלט היה אחת הדמויות המשפיעות והמשמעותיות בחיים של אלעד ואת זה למדתי לפי הכמות הרבה בה אלעד נהג להזכיר אותו והדרך בה נהג לעשות זאת. עם חיוך שובה לב אך ערמומי, פנים חכמות ובעלות ניסיון אך עם זאת ילדותיות ועם ארשת פנים רצינית אך מלאת רוך, מיד הבנתי כיצד השפיע כ"כ… הוא בהחלט היה אדם נדיר, כריזמטי ומלא קסם ואי אפשר היה שלא להבחין בכך. אתה באמת צריך להרגיש בר-מזל שהיה לך אבא נפלא ומיוחד כ"כ ושהיה לך כ"כ הרבה שנים טובות במחיצתו - לא לרבים יש זכות שכזו. למרות שפיסית הוא לא פה יותר, דרך המשפטים, ההגיגים, הזכרונות והחוויות הוא תמיד יזכר ע"י אנשים רבים. ודי אפילו להסתכל בך, בחיוך שלך ובגומות ולראות ללא טיפת מאמץ את דמותו נשקפת ממך אני מקווה שאלעד יצליח לבוא. אבל גם מפה הוא מרגיש קרוב וכואב את כאבך ואת כאבו הפרטי והאישי ושנינו איתך בלב והנני מקווה שתיהיה חזק. יהיה זכרו של אביך ברוך באהבה מכל הלב